קצבת זקנה למי שעובד: כל מה שצריך לבדוק כשממשיכים לעבוד

"אני עוד עובד, אז זה לא נוגע לי." את המשפט הזה שומעים שוב ושוב מאנשים ונשים שהגיעו לגיל הפרישה ובחרו להישאר בעבודה. הוא נשמע הגיוני לגמרי: אם המשכורת ממשיכה להיכנס, למה לטרוח עכשיו עם ביטוח לאומי, קרן הפנסיה ומס הכנסה? אלא שקצבת זקנה למי שעובד היא בדיוק המקום שבו ההנחה הזאת עולה כסף. חלק מהזכויות לא מגיעות מעצמן, חלקן נבדקות מחדש לפי ההכנסה, ולחלקן יש מגבלת זמן לאחור.

המדריך הזה נכתב למי שממשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה, במשרה מלאה או חלקית, כשכיר או כעצמאית, וגם לבנים ולבנות שעוזרים להורה לעשות סדר בניירת. המדריך עובר על מבחן ההכנסות של ביטוח לאומי, על תוספת הדחייה, על משיכת פנסיה לצד משכורת, על המס ועל ההפקדות של המעסיק. בלי ז'רגון מיותר, ועם רשימת בדיקות שאפשר להתחיל בה כבר השבוע.

האם מגיעה קצבת זקנה למי שעובד?

כן, אבל בתנאים. מגיל הפרישה ועד גיל 70, הזכאות לקצבת אזרח ותיק (זה השם הרשמי של קצבת הזקנה) תלויה במבחן הכנסות: ביטוח לאומי בודק כמה אתם מרוויחים, ולפי זה משלם קצבה מלאה, חלקית, או לא משלם בכלל. מגיל 70 הקצבה משולמת בלי קשר להכנסות. ועוד פרט שמפתיע רבים: הכנסה מפנסיה, מישראל או מחו"ל, לא נספרת במבחן.

כלומר, השאלה היא לא "האם אני עובד או עובדת", אלא כמה נכנס מהעבודה, ומה עוד נכנס לצדה. מי שמרוויח שכר בינוני ומקבל פנסיה נאה מקרן ותיקה, למשל, עשוי לגלות שדווקא מגיעה לו קצבה מלאה מביטוח לאומי, כי הפנסיה בכלל לא נכנסת לחשבון. ומי שמשתכר שכר גבוה ייתכן שלא יקבל כלום עכשיו, אבל צובר זכות אחרת לעתיד, ועל זה בהמשך.

הנקודה העדינה היא שהקצבה לא מתחילה מעצמה. כדי לקבל אותה צריך להגיש תביעה, ובלעדיה גם ירידה בהכנסה או שינוי בהיקף המשרה לא יתורגמו לכסף. לכן גם מי שבטוח שהוא "מעל הסף" צריך לדעת איפה בדיוק עובר הקו.

מבחן הכנסות: איך ביטוח לאומי בודק את מי שממשיך לעבוד

מבחן ההכנסות נשמע מאיים, אבל ההיגיון שלו פשוט: בין גיל הפרישה לגיל 70, ככל שההכנסה מעבודה גבוהה יותר, הקצבה קטנה, עד שהיא נעלמת. הבדיקה נעשית על ההכנסה השנתית, והסכומים מתעדכנים מדי שנה, ולכן כדאי לבדוק אותם מחדש בכל ינואר.

הסכומים של 2026, בלי עיגולים

לפי טבלת מבחן ההכנסות מעבודה של ביטוח לאומי לשנת 2026, החל מ-1 בינואר 2026:

• מי שאין לו בן או בת זוג שעונים להגדרה בחוק: הכנסה חודשית ברוטו מעבודה נמוכה מ-10,113 ₪ עשויה לזכות בקצבה מלאה. בין 10,113 ל-14,402 ₪ ייתכן שתשולם קצבה חלקית, או שלא תשולם כלל. מעל 14,402 ₪ אין זכאות.
• מי שיש לו בן או בת זוג שעונים להגדרה בחוק: מתחת ל-13,484 ₪ עשויה להיות זכאות לקצבה מלאה. בין 13,484 ל-20,082 ₪ ייתכן שתשולם קצבה חלקית, ומעל 20,082 ₪ אין זכאות.

דוגמה להמחשה בלבד: עובדת בת 66, בלי בן זוג, שמשתכרת 9,000 ₪ ברוטו בחודש ומקבלת גם פנסיה מקרן. ההכנסה שלה מעבודה נמוכה מהסף, והפנסיה לא נספרת, ולכן היא עשויה להיות זכאית לקצבה מלאה. עובד בן 68 שמשתכר 16,000 ₪ ברוטו ואין לו בן או בת זוג נמצא מעל התקרה, ולא תשולם לו קצבה עד שההכנסה תרד או עד גיל 70.

גובה הקצבה החלקית תלוי גם בתקופות הביטוח שצברתם, ולכן שני אנשים עם אותה משכורת יכולים לקבל סכומים שונים. לביטוח לאומי יש מחשבון זכאות לפי הרכב המשפחה וההכנסות, ושווה להשתמש בו לפני שמחליטים שאין טעם להגיש.

מה נחשב הכנסה, ומה לא

כאן מסתתרות רוב ההפתעות. לפי ביטוח לאומי, בחישוב נכללים גם תשלומים שלא תמיד חושבים עליהם כ"משכורת": דמי הבראה, דמי ביגוד, מענקים והפרשי שכר. בונוס שנתי או תשלום רטרואקטיבי עלולים לדחוף את ההכנסה מעל הסף, גם כשהשכר החודשי הרגיל נמוך ממנו.

מנגד, יש הכנסות שלא נספרות בכלל: פנסיה מישראל או מחו"ל, והפרשי הצמדה על פיקדונות או תוכניות חיסכון, בתנאי שהם פטורים ממס. הכנסות שלא מעבודה, כמו שכר דירה או ריבית, נבחנות במסלול נפרד עם תקרות משלהן. מי שיש לו גם עבודה וגם, למשל, דירה מושכרת, נבדק בשילוב של שני המבחנים.

נשים: החלון ארוך יותר

גיל הפרישה לגברים הוא 67. אצל נשים הוא נע בין 62 ל-65, לפי תאריך הלידה, וילידות 1970 ואילך יגיעו אליו בגיל 65. המשמעות המעשית: אישה שממשיכה לעבוד נמצאת "בתוך" מבחן ההכנסות פרק זמן ארוך יותר, מגיל הפרישה שלה ועד 70. גיל פרישת החובה, הגיל שבו אפשר לחייב עובד או עובדת לפרוש, הוא 67 לשני המינים. כך שאישה בת 64 שממשיכה בתפקיד לא חורגת מאף כלל, אבל כדאי שתבדוק אם כבר עכשיו מגיעה לה קצבה, מלאה או חלקית.

לא קיבלתם קצבה בגלל השכר? תוספת הדחייה שמחכה לכם

אם ההכנסות מעבודה גבוהות מדי והקצבה לא משולמת, זה לא אומר שהכסף הלך לאיבוד. לפי העמוד של ביטוח לאומי על תוספת דחיית קצבה, מי שלא קיבל קצבה בין גיל הפרישה ל-70 בגלל הכנסות גבוהות מעבודה, יקבל כשיתחיל לקבל קצבה תוספת של 5% (כולל תוספת הוותק) על כל שנה שבה התשלום נדחה.

הדוגמה של ביטוח לאומי עצמו ממחישה את זה: מי שעבד שנתיים אחרי גיל הפרישה בשכר שלא מאפשר קצבה, ואז פרש, זכאי לתוספת של 10%. אם הקצבה שלו כולל ותק היא 2,000 ₪, הוא יקבל 2,200 ₪, וזה לכל החיים.

שני דגשים חשובים:

• התוספת ניתנת כשהדחייה נבעה מהכנסות מעבודה, או מעבודה יחד עם הכנסות אחרות. מי שההכנסות הגבוהות שלו הן רק שלא מעבודה, למשל משכר דירה, לא יקבל תוספת דחייה.
• גם אם הגשתם תביעה באיחור והתברר שבשנים האלה ההכנסה מעבודה הייתה גבוהה, הזכאות לתוספת נשמרת. ועדיין, ביטוח לאומי עצמו מדגיש שכדאי להגיש תביעה בזמן, כדי שהחישוב ייעשה נכון ושהזכויות לא ייפגעו.

אז מה עדיף, להמשיך במשרה מלאה ולצבור תוספת דחייה, או לצמצם ולקבל קצבה כבר עכשיו? אין כאן תשובה אחת. התוספת נשמעת קטנה, אבל היא משולמת לכל החיים. מנגד, שכר נוסף היום, בריאות טובה וזמן פנוי הם שיקולים אמיתיים לא פחות. ההחלטה הנכונה תלויה בשכר, בפנסיה מהקרן, במס ובתוכניות שלכם לשנים הקרובות, וכדאי לראות את כל התרחישים על דף אחד לפני שבוחרים.

למה להגיש תביעה גם כשנראה שלא מגיע לכם כלום

כאן נמצא אחד הפספוסים הנפוצים ביותר. חודש לפני גיל הפרישה, ביטוח לאומי שולח בדואר טופס תביעה לכתובת שרשומה במשרד הפנים. הרבה אנשים שממשיכים לעבוד מניחים אותו בצד: "אני מרוויח יותר מדי, אין טעם".

הבעיה היא שהחיים לא נשארים קבועים. מצמצמים משרה, עוברים לעבוד שלושה ימים בשבוע, מסיימים פרויקט, או שבן או בת הזוג מפסיקים לעבוד. ברגע כזה ההכנסה יכולה לרדת מתחת לסף, והקצבה מתחילה להגיע, אבל רק אם יש תביעה פתוחה.

ויש מגבלה ברורה על התשלום לאחור. מי שמגיש תביעה אחרי גיל הפרישה יכול לקבל קצבה רטרואקטיבית ל-12 חודשים לכל היותר. מי שמגיש אחרי גיל 70 יכול לקבל עד 48 חודשים אחורה, ומתוכם רק שנה אחת יכולה להיות לפני גיל 70, וגם היא בכפוף למבחן ההכנסות. כל חודש מעבר לזה פשוט לא ישולם.

את התביעה אפשר להגיש באתר ביטוח לאומי, בדואר או בסניף. שכירים מצרפים אישור מהמעסיק על סיום העבודה או על צמצום שלה, עצמאים מצרפים הצהרה על הכנסות, ומי שיש לו הכנסה משכירות או מריבית מצרף אישורים גם עליה. והפספוסים לא נעצרים בביטוח לאומי: באחד הניוזלטרים של איריס פדר מסופר על לקוח בן 70 שעבד במשרה מלאה וגילה רק באיחור שהוא משלם מס שלא היה צריך לשלם. זה לא קרה בגלל רשלנות. זה קרה כי אף אחד לא חיבר את התמונה.

פנסיה מהקרן ומשכורת באותו חודש: מה קורה בפועל

עד כאן ביטוח לאומי. אבל למי שממשיך לעבוד יש עוד מקור הכנסה שמחכה: החיסכון בקרן הפנסיה, בביטוח המנהלים או בקופת הגמל.

אפשר למשוך קצבה ולהמשיך לעבוד

התשובה הקצרה היא כן. ברוב קרנות הפנסיה אפשר להתחיל לקבל קצבה גם כשממשיכים לעבוד, ואפילו אצל אותו מעסיק. יש אבל אחד חשוב: אם עדיין עובדים באותו מקום, כדי לקבל קצבה גם מכספי הפיצויים צריך אישור של המעסיק לשחרר אותם. בלי האישור הזה אפשר לקבל קצבה רק מרכיב התגמולים. מי שרוצה להבין את כל המהלך, כולל היתרונות והחסרונות, ימצא הסבר מסודר במאמר מה זה פרישה מדומה ואיך מקבלים פנסיה וממשיכים לעבוד.

האם זה כדאי? זו כבר שאלה אישית. קצבה שמתחילה מוקדם יותר מגדילה את ההכנסה עכשיו, אבל יכולה להשפיע על הכיסויים הביטוחיים בקרן ועל גובה הקצבה בהמשך. לפעמים נכון למשוך הכול, לפעמים רק חלק, ולפעמים לחכות.

המס: איפה הכסף נוזל בשקט

ברגע שיש שני תשלומים בחודש, משכורת וקצבה, נכנס לתמונה תיאום מס. בלי תיאום, כל משלם מנכה מס כאילו הוא היחיד, ומישהו עלול לנכות יותר מדי, או דווקא פחות מדי, וההפרש מתגלה רק בדיעבד. גם טופס 101 לקרן חשוב: מי שלא מעביר אותו בזמן עלול לגלות ניכוי מס בשיעור מרבי מהקצבה.

ויש עוד שכבה. מי שהגיע לגיל הפרישה ומקבל קצבה יכול לבחון קיבוע זכויות, כלומר לבחור איך לנצל את הפטור ממס על חלק מהקצבה, גם כשהוא ממשיך לעבוד. זו החלטה עם השלכות לשנים, שכדאי לקבל אחרי שרואים את כל הנתונים, כולל מענקים ופיצויים שנמשכו בעבר.

המעסיק עדיין מפריש? הפקדות לפנסיה אחרי גיל הפרישה

שאלה שעולה כמעט בכל שיחה עם מי שממשיך לעבוד: האם המעסיק חייב להמשיך להפריש לפנסיה? לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה, התשובה תלויה בעיקר בשאלה מתי התחלתם לעבוד אצלו.

• עובד או עובדת שהתחילו לעבוד לפני גיל פרישת החובה וממשיכים באותו מקום: המעסיק חייב להמשיך להפריש גם אחרי גיל 67, כל עוד הם עובדים אצלו. ההפרשות האלה הן חובה, ואי אפשר לוותר עליהן.
• מי שנקלט לעבודה חדשה אחרי גיל 67: המעסיק רשאי שלא להפריש רק אם העובד או העובדת פרשו מהעבודה הקודמת בגיל פרישת חובה או אחריו, וגם מקבלים קצבה שאינה מביטוח לאומי. מי שמקבל רק קצבת אזרח ותיק, למשל, עדיין זכאי להפרשות.

ומה קורה לכסף שממשיך להיכנס? ברוב המקרים הכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה, כמו אובדן כושר עבודה, מסתיימים סביב גיל הפרישה, ולפני כן הקרן אמורה לשלוח מכתב שמפרט את האפשרויות. לכן ההפקדות אחרי הגיל הזה הולכות בעיקר להגדלת החיסכון. זה הזמן לבדוק דמי ניהול, מסלול השקעה והאם יש כפל של קופות. מי שרוצה להבין למה הפרטים האלה שווים כסף, יכול לקרוא על הפרמטרים שמשפיעים על גודל החיסכון הפנסיוני, גם אם הוא נכתב במקור לחוסכים צעירים יותר.

חמש בדיקות לשנה הקרובה

אם אתם ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה, ורוצים לוודא שקצבת זקנה למי שעובד לא נופלת בין הכיסאות, אלה חמשת הדברים ששווה לסמן ביומן:

1. להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק, גם אם נראה לכם שההכנסה גבוהה מדי. התביעה שומרת על הזכויות, ובמקרה של ירידה בהכנסה הקצבה יכולה להתחיל להגיע.
2. לבדוק את ההכנסה השנתית מול הסף, כולל בונוסים, הבראה, ביגוד והפרשי שכר, ולעדכן את ביטוח לאומי כשמצמצמים משרה.
3. לבקש מהקרן סימולציה של קצבה עכשיו מול קצבה בעוד שנה או שנתיים, ולשאול מה קורה לכיסויים הביטוחיים בכל תרחיש.
4. לעשות תיאום מס אם מתחילים לקבל קצבה לצד משכורת, ולהעביר לקרן טופס 101 מעודכן בכל שנה.
5. לוודא שהמעסיק ממשיך להפריש אם אתם זכאים לכך, ולבדוק פעם בשנה את הדוח השנתי של הקופה.

אף אחת מהבדיקות האלה לא דורשת יותר משעה. ביחד, הן ההבדל בין מי שממשיך לעבוד ומרוויח מזה פעמיים לבין מי שממשיך לעבוד ומפסיד בדרך.

שאלות שעולות כמעט בכל שיחה

"אני עצמאית. גם אצלי בודקים הכנסות?"

כן. מבחן ההכנסות חל על הכנסה מעבודה, כשכירים וכעצמאים. במקום אישור מעסיק, עצמאים מצרפים לתביעה הצהרה על הכנסות. בגלל שהכנסה של עצמאים משתנה מחודש לחודש, הבדיקה השנתית חשובה כאן במיוחד.

"קיבלתי מענק חד-פעמי. זה יכול לבטל לי את הקצבה?"

זה אפשרי. מענקים והפרשי שכר נכללים בחישוב, וההכנסה נבחנת על בסיס שנתי. לכן כדאי לבדוק מראש איך תשלום כזה משפיע, ולא לגלות את זה רק כשמגיע מכתב.

"אם אצמצם משרה, הקצבה תחזור?"

ייתכן מאוד. ברגע שההכנסה יורדת מתחת לסף, אפשר להיות זכאים לקצבה מלאה או חלקית. מצרפים לביטוח לאומי אישור מהמעסיק על צמצום העבודה, וכדאי לעשות את זה מיד ולא לחכות לסוף השנה.

"בן או בת הזוג שלי עובדים. זה משנה משהו?"

כן. כשיש בן או בת זוג שעונים להגדרה בחוק, התקרות גבוהות יותר, ולצורך בדיקת תוספת עבור בן או בת הזוג צריך לצרף גם מידע על ההכנסות שלהם. זו בדיוק נקודה שכדאי לבדוק כזוג, לפני שמחליטים מי מצמצם ומי ממשיך.

"הגעתי ל-70 ואני עדיין עובד. צריך לעשות משהו?"

מגיל 70 אין מבחן הכנסות, והקצבה משולמת גם למי שמשתכר שכר מלא. אם עוד לא הגשתם תביעה, זה הזמן: התשלום לאחור מוגבל, וכל חודש של דחייה עלול לעלות כסף.

"אני עוזרת לאבא שלי, שבן 68 ועדיין עובד. מה הכי חשוב לבדוק?"

קודם כול, אם הוגשה תביעה לקצבת אזרח ותיק, ומה ענה ביטוח לאומי. אחר כך, האם הוא כבר מקבל קצבה מקרן או מביטוח מנהלים, ואם כן, האם נעשה תיאום מס מול המשכורת. ולבסוף, האם המעסיק ממשיך להפריש. כדאי לשבת יחד ולעבור על המסמכים, ולא לטפל במקומו. ככה ההורה מבין מה קורה בכסף שלו, ואתם לא נשארים לבד מול הבירוקרטיה.

לפני שמחליטים: מידע כללי ותכנון אישי

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו המלצה אישית או תחליף לייעוץ של בעל או בעלת רישיון. כל מקרה הוא אישי, ובמיוחד כשמדובר בקצבת זקנה למי שעובד: השכר, הקצבאות, המצב המשפחתי ומה שנמשך בעבר שונים אצל כל אחד ואחת, והסכומים של ביטוח לאומי מתעדכנים מדי שנה.

מי שרוצה לראות את כל החלקים יחד, ביטוח לאומי, הקרן, המס והמעסיק, יכול לפנות לאיריס פדר, יועצת פנסיונית בעלת רישיון שעבדה 26 שנים כחשבת שכר. היא לא מוכרת ביטוח ולא מקבלת עמלות, ומלווה עד שהכסף נכנס בפועל לחשבון. אפשר להתחיל בייעוץ פרישה לפנסיה למי שממשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה, שנפתח בשיחת היכרות ללא התחייבות.

מוצרים, כלים ומשאבים

כמה כלים שעוזרים לשמור על סדר כשממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה, ולוודא שקצבת הזקנה, הפנסיה והמשכורת מדברות זו עם זו. רובם חינמיים:

• המחשבון של ביטוח לאומי לקצבת אזרח ותיק: מאפשר לבדוק זכאות לפי הרכב המשפחה וההכנסות. שווה להריץ אותו בכל פעם שמשהו משתנה בשכר.
• האזור האישי באתר ביטוח לאומי: כאן מגישים תביעה, מעלים מסמכים ועוקבים אחרי הטיפול, בלי לעמוד בתור בסניף.
• האזור האישי בקרן הפנסיה או בחברת הביטוח: לסימולציות, לדוח השנתי ולטופס 101 של מקבלי קצבה.
• האזור האישי ברשות המסים: לצפייה באישורים ובמידע על תיאום מס כשיש משכורת וקצבה באותו חודש.
• "המדריך לפורש החכם": המדריך החינמי לפורשים ולפורשות, עם פרקים על קצבת אזרח ותיק ועל בקרה, שמונה פרקים קצרים בשפה פשוטה.
• תיקייה אחת ויומן שיחות: תלושים, אישורי מעסיק, מכתבים מביטוח לאומי והדוחות של הקרן במקום אחד, ולצדם רשימה של מי אמר מה ומתי. זה נשמע פשוט, וזה בדיוק מה שחוסך את השיחה השלישית עם אותו מוקד.