עובד חדש מתחיל לעבוד ביום ראשון בבוקר. הוא מקבל מחשב, כרטיס כניסה וסיור במשרד, ובתוך הבלגן של השבוע הראשון אף אחד לא שואל אותו שאלה פשוטה אחת: יש לך קרן פנסיה פעילה? מהשאלה הזאת נגזר הכול. פנסיה לעובד חדש היא לא עוד טופס בתיק הקליטה. התשובה קובעת מאיזה יום ההפרשות מתחילות, לאיזו קרן הן הולכות, וכמה ידרשו מהעסק לשלם בדיעבד אם משהו התפספס.
המדריך הזה נכתב בשביל מנהלות ומנהלי משאבי אנוש, אנשי ונשות שכר, ובעלי ובעלות עסקים קטנים שמגייסים לבד. הוא מסביר מה החובה הבסיסית לפי צו ההרחבה, איפה נופלות רוב הטעויות, ואיך בונים שגרת קליטה שלא משאירה שאלות פתוחות.
מתי מתחילים להפריש פנסיה לעובד חדש?
זה תלוי במצב שבו העובד או העובדת מגיעים. מי שאין לו ביטוח פנסיוני פעיל זכאי להפרשות אחרי שישה חודשי עבודה, בלי תשלום רטרואקטיבי על התקופה הזאת. מי שמגיע עם קרן פעילה זכאי מהיום הראשון: ההפרשה מתבצעת אחרי שלושה חודשים, או בתום שנת המס אם זה מוקדם יותר, ומחושבת למפרע מתחילת העבודה.
ההבחנה הזאת נשמעת טכנית, אבל היא הסיבה העיקרית לפערים שמתגלים בבקרות. מעסיקים רבים מניחים שתמיד יש חצי שנה המתנה, ומפספסים דווקא את העובדים שהגיעו עם קרן פעילה. אצלם ההמתנה הזאת היא טעות, והיא מצטברת בכל חודש.
עובד שמגיע בלי קרן פנסיה פעילה
כאן חלה תקופת המתנה של שישה חודשים. אחריהם ההפרשות מתחילות מהחודש השביעי, והחודשים הראשונים לא משולמים בדיעבד. מעסיק רשאי כמובן להתחיל מוקדם יותר, ויש הסכמים קיבוציים והסדרים מיטיבים שמקצרים את ההמתנה. כדאי לבדוק אם הסכם כזה חל על העסק לפני שמחליטים שהכלל הבסיסי הוא שקובע.
עובד שמגיע עם ביטוח פנסיוני קיים
עובד שכבר מבוטח זכאי להפרשות מהיום הראשון. בפועל המעסיק מפריש את הכסף אחרי שלושה חודשי עבודה, או בתום שנת המס אם המועד הזה מוקדם יותר, ומשלם רטרואקטיבית על כל התקופה. בית דין אזורי לעבודה כבר קבע שהזכות קיימת גם כשעובד עוזב לפני תום שלושת החודשים. לכן "הוא עבד רק חודשיים" הוא לא נימוק לא להפריש.
מאיזה גיל חלה החובה?
לפי צו ההרחבה, החובה חלה על עובדים מגיל 21 ועל עובדות מגיל 20. תקופת עבודה שהצטברה לפני הגיל הזה נספרת לצורך תקופת ההמתנה. כלומר, צעיר שעבד אצלכם מגיל 20 ונכנס לגיל 21 לא מתחיל לספור חצי שנה מחדש.

איך זה נראה בלוח השנה? שלוש דוגמאות
דוגמאות קצרות עוזרות לראות איפה הכללים של פנסיה לעובד חדש נפגשים עם היומן של מחלקת השכר. השמות בדויים והמצבים פשוטים בכוונה.
נועה, 34, מתחילה לעבוד ב-1 במרץ ומגיעה עם קרן פנסיה פעילה. היא זכאית להפרשות מהיום הראשון. המעסיק רשאי לחכות שלושה חודשים, ואז להפריש בבת אחת גם על מרץ, אפריל ומאי. בתלוש שבו זה קורה היא תראה ניכוי גדול מהרגיל, ושווה להסביר לה מראש למה.
יואב, 23, מתחיל לעבוד ב-1 במרץ, ואין לו שום ביטוח פנסיוני. חלה עליו תקופת המתנה של שישה חודשים. הזכאות מתחילה ב-1 בספטמבר, ועל מרץ עד אוגוסט אין תשלום בדיעבד, אלא אם הסכם או החוזה קובעים אחרת.
מיכל, 41, מתחילה לעבוד ב-1 בנובמבר עם קרן פעילה. שנת המס מסתיימת ב-31 בדצמבר, לפני שעוברים שלושה חודשים. לכן ההפרשה הרטרואקטיבית צריכה להתבצע כבר בתום דצמבר, ולא בסוף ינואר. זה בדיוק המקרה שתוכנות שכר מפספסות כשהן מוגדרות רק לפי "שלושה חודשים".
כמה מפרישים, ומאיזה שכר?
מאז ינואר 2017 שיעור ההפרשה המינימלי הוא 18.5% מהשכר שמשמש בסיס להפרשות:
- 6% על חשבון העובד, מנוכים מהשכר ברוטו.
- 6.5% על חשבון המעסיק לרכיב התגמולים.
- 6% על חשבון המעסיק לרכיב הפיצויים.
הבסיס לחישוב הוא שכר היסוד והתוספות הקבועות, בלי שעות נוספות ובלי תשלומים מותנים, עד גובה השכר הממוצע במשק לפי הנמוך מהשניים. אם הסכם העבודה קובע בסיס רחב יותר, למשל מלוא השכר, ההסכם גובר. אלה שיעורי מינימום. הרבה מעסיקים מפרישים יותר, בעיקר בפיצויים, וחשוב שמה שנכתב בהסכם יופיע בפועל גם בתלוש.
עוד נקודה שכדאי להכיר: עובד לא יכול לוותר על הביטוח הפנסיוני, וגם לא למנוע את ניכוי החלק שלו מהשכר. גם אם עובד או עובדת מבקשים "לקבל את הכסף ביד", אסור להסכים. החובה נשארת על המעסיק.
ומה עם סעיף 14?
בהרבה חוזים יש הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שבו ההפרשות לפיצויים באות במקום תשלום פיצויים בסיום העבודה, כולו או חלקו. כדאי לוודא שההסדר מעוגן בכתב כבר בתחילת ההעסקה, ושההיקף שלו ברור לשני הצדדים. אי-בהירות כאן מתגלה בדרך כלל רק ביום העזיבה, וזה הרגע הכי פחות נוח לגלות אותה.
מי בוחר את הקרן: העובד או המעסיק?
העובד. החוק קובע שעובד רשאי לבחור את סוג המוצר (קרן פנסיה, קופת גמל לקצבה או ביטוח מנהלים), את הגוף המנהל ואת המסלול. מעסיק לא יכול להתנות את ההפרשה בקרן מסוימת או ברשימה סגורה של קרנות, ואסור לו להתערב בבחירה.
התפקיד של המעסיק הוא לתת הזדמנות אמיתית לבחור: לבקש בכתב את פרטי הקרן הקיימת או את הבחירה החדשה, לתעד את הבקשה ולשמור את התשובה. התיעוד הזה חשוב יותר ממה שנדמה. אם בעוד שנתיים עובדת תטען שלא שאלו אותה, הטופס החתום עם התאריך הוא מה שיראה שניתנה לה הזדמנות. מומלץ לקבוע זמן סביר לתשובה, למשל שבועיים, ולהזכיר פעם אחת לפני שמפקידים לברירת מחדל.
מה זו קרן ברירת מחדל?
אם עובד או עובדת לא בחרו קרן אחרי שקיבלו הזדמנות, המעסיק מפריש לקרן ברירת מחדל. ברוב המקרים זו אחת מקרנות הפנסיה הנבחרות שרשות שוק ההון קבעה במכרז, עם דמי ניהול נמוכים ובלי חיתום רפואי. החל מיוני 2025, מעסיק עם 50 עובדים ומעלה משייך את העובד לאחת הקרנות הנבחרות לפי ספרת הביקורת בתעודת הזהות שלו. מעסיק קטן יותר רשאי לבחור ביניהן, בכפוף לתצהיר. מעסיק יכול גם לבחור קרן ברירת מחדל אחרת, רק בהליך תחרותי ולפי הכללים שקבעה הרשות.
ברירת מחדל היא רשת ביטחון, לא תחליף לבחירה. העובד רשאי לעבור לקרן אחרת בכל זמן, וכדאי לומר לו את זה במפורש.

פנסיה לעובד חדש: 7 צעדים לשבוע הראשון
שגרה קבועה בקליטה חוסכת את רוב הבעיות. אפשר להפוך את הרשימה הזאת לטופס פנימי קבוע:
- לשאול כבר ביום הראשון אם יש ביטוח פנסיוני פעיל, ולבקש אסמכתה (דוח שנתי, אישור מהקרן או פרטי הקרן).
- לרשום את תאריך תחילת העבודה ואת תאריך הלידה, ולחשב מראש מתי מתחילה החובה ומתי ההפרשה הראשונה בפועל.
- לתת לעובד או לעובדת טופס בחירה של קרן ומסלול, עם הסבר שהבחירה שלהם ושאפשר לשנות אותה.
- לבדוק אם חל הסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי או הסדר מיטיב שקובע שיעורים או מועדים אחרים.
- לעגן בחוזה את בסיס השכר להפרשות, את שיעורי ההפרשה ואת הסדר סעיף 14 אם יש כזה.
- לסמן ביומן השכר תזכורת לחודש השלישי ולחודש השביעי, כדי שההפרשה הראשונה לא תיפול בין הכיסאות.
- לבדוק בתלוש הראשון שבו יש הפרשה שהסכום הועבר לקרן הנכונה, ולבקש מהעובד לוודא שהוא רואה אותו אצלו.
הצעד האחרון הוא החשוב ביותר. ניכוי שמופיע בתלוש לא אומר שהכסף הגיע לקרן. רק בדיקה מול הקרן סוגרת את המעגל.

טעויות נפוצות שמתגלות רק בדיעבד
רוב הטעויות בתחום לא נובעות מכוונה רעה אלא מעומס, מתוכנת שכר שהוגדרה פעם אחת ומעולם לא נבדקה, או מהנחה שמישהו אחר כבר טיפל. אלה החוזרות ביותר:
- המתנה של חצי שנה גם לעובד שהגיע עם קרן פעילה, בלי תשלום רטרואקטיבי מהיום הראשון.
- חישוב ההפרשות רק משכר היסוד, כשהחוזה קובע בסיס רחב יותר.
- ניכוי חלק העובד מהשכר בלי העברה בפועל לקרן, או העברה באיחור.
- הפקדה לקרן שהמעסיק בחר בלי לתת לעובד הזדמנות לבחור.
- רכיב הפיצויים שמופקד כתגמולים, או להפך.
- עובד שעבר מקרן לקרן והפרטים בשכר לא עודכנו, כך שהכסף ממשיך ללכת לקרן הישנה.
את רוב הטעויות האלה אפשר לתפוס בבדיקה תקופתית מסודרת. המאמר על בקרה פנסיונית לעסקים ולמעסיקים מסביר מה בודקים ואיך זה חוסך תביעות וקנסות.
מה כדאי להסביר לעובד או לעובדת ביום הראשון?
רוב העובדים לא יודעים מה מגיע להם, ומעט מאוד שואלים. שיחה קצרה אחת בקליטה בונה אמון ומונעת שאלות מביכות אחר כך. כדאי לכסות ארבעה דברים:
- מתי ההפרשה הראשונה תופיע בתלוש, ולמה היא לפעמים מופיעה אחרי שלושה חודשים בבת אחת.
- שהבחירה בקרן ובמסלול היא שלהם, ושאם לא יבחרו, הכסף יופקד בקרן ברירת מחדל.
- שכדאי להודיע לקרן הקודמת על מעבר העבודה, כדי לא לאבד את הכיסויים הביטוחיים בתקופת המעבר.
- איך לבדוק בעצמם, בדוח השנתי או באתר הקרן, שההפקדות נכנסות.
הנקודה השלישית נשכחת הכי הרבה. בתקופה שבין שתי עבודות ההפקדות נעצרות, ויחד איתן עלולים להיפגע ביטוח השאירים והכיסוי לאובדן כושר עבודה. המאמר האם החלפת מקום עבודה? כך שומרים על הכיסויים הביטוחיים מתאים לשלוח לכל עובד חדש יחד עם מסמכי הקליטה.

מה קורה כשמשהו התפספס?
קורה. העיקר הוא לא להשאיר את זה ככה. עובד לא יכול לוותר על הפרשות שלא שולמו, ולכן חוב פנסיוני לא נעלם עם הזמן. הוא רק מצטבר. מעסיק שלא הפריש חשוף לתביעה כספית של העובד, ובנוסף לעיצומים מהיחידה לאכיפת חוקי העבודה.
כשמתגלה פער, הדרך הנכונה היא לחשב מה היה צריך להיות מופקד, להפקיד את ההפרש לקרן של העובד, לתעד את התיקון ולעדכן את העובד. גם בעסק קטן כדאי שמישהו מבחוץ יעבור על החישוב, כי בדיוק בתיקונים בדיעבד נוצרות טעויות חדשות. במקביל צריך להבין למה זה קרה: הגדרה שגויה בתוכנה, תהליך קליטה בלי שאלה על קרן קיימת, או עובד שהודיע על מעבר ואף אחד לא עדכן. אחרת אותה טעות תחזור אצל העובד הבא.

לפני שמתחילים: מידע כללי ומי יכול לעזור
המדריך הזה הוא מידע כללי בלבד. אין באמור ייעוץ או חלופה לפגישה עם בעל רישיון מטעם משרד האוצר, ותנאים ספציפיים יכולים להשתנות לפי הסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי או חוזה אישי.
עסקים שרוצים לסדר את הנושא אחת ולתמיד, מהקליטה ועד הבקרה התקופתית, יכולים להיעזר בליווי פנסיוני לחברות ועסקים מול העובדים והקרנות. איריס פדר היא יועצת פנסיונית בעלת רישיון, לא מקבלת עמלות מהקרנות, ועבדה 26 שנה כחשבת שכר. היא מכירה את הנושא גם מהצד של המשרד שמכין את התלושים.
מוצרים, כלים ומשאבים
- ביטוח פנסיוני בישראל בוויקיפדיה: רקע על צו ההרחבה של 2008 ועל התפתחות פנסיית החובה.
- קרן פנסיה בוויקיפדיה: הסבר על קרנות ברירת מחדל ועל מבנה הקרן.
- אתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: הרשימה המעודכנת של הקרנות הנבחרות ושל כללי השיוך לפי תעודת זהות.
- טופס קליטה פנימי: שבעת הצעדים שלמעלה, כטופס קבוע בתיק של כל עובד חדש.
- המדריך החינמי של איריס פדר לפורשים ולמתקרבים לפרישה: מתאים לעובדים ותיקים שמצטרפים בשלב מאוחר של הקריירה.