תהליך פרישה לפנסיה: מה עושים שנה לפני, חודש אחרי חודש

הפרישה לא מתחילה ביום האחרון בעבודה. היא מתחילה שנה לפני, בשיחה אחת שרוב האנשים דוחים. אני אומרת את המשפט הזה כמעט בכל הרצאה, ותמיד יש מישהו בשורה השלישית שמחייך במבוכה. כי ככה זה: תהליך פרישה לפנסיה נשמע כמו משהו שמטפלים בו "כשנגיע לזה", ואז מגלים שהקרן צריכה שלושה חודשים, שהסימולציה עוד לא הגיעה, ושביטוח הבריאות מהעבודה עומד להיגמר.

עשרים ושש שנה הייתי חשבת שכר, והיום אני יועצת פנסיונית ויועצת פרישה. ראיתי את התהליך הזה משני הצדדים של השולחן: מהצד של מחלקת השכר שמכינה את טופס 161, ומהצד של הפורשים והפורשות שמנסים להבין מה בדיוק מבקשים מהם. מה שלמדתי הוא פשוט: מי שמתחיל מוקדם מחליט בנחת. מי שמתחיל מאוחר מחליט בלחץ.

אז הכנתי לכם כאן את מה שאני קוראת לו "הספירה לאחור": מה עושים שנה לפני, חצי שנה לפני, שלושה חודשים לפני, ומה לא שוכחים גם אחרי שהקצבה הראשונה נכנסה. בלי ז'רגון, ובקצב שאפשר לעמוד בו.

מה כולל תהליך פרישה לפנסיה, וכמה זמן הוא לוקח?

תהליך פרישה לפנסיה כולל ארבעה חלקים: מיפוי של כל הכסף והזכויות, קבלת החלטות (קצבה, הון, מסלול ומועד), הגשת טפסים לקרן, למעסיק, לביטוח לאומי ולרשות המסים, ובקרה אחרי שהכסף מתחיל להגיע. אני ממליצה להתחיל חצי שנה עד שנה לפני מועד הפרישה, ומי שיש לו קרן ותיקה או כמה קופות מפוזרות, כדאי שלא יחכה לרגע האחרון.

זה נשמע הרבה, אבל בפועל רוב העבודה מתרכזת בכמה צמתים. בין הצמתים האלה יש בעיקר המתנה: לסימולציה, לאישור, לתשובה מהקרן. בגלל זה לוח זמנים עובד טוב יותר מרשימת משימות. הוא מראה לכם לא רק מה לעשות, אלא גם מתי.

למה להתחיל שנה לפני? השעונים שלא מחכים לאף אחד

בניסיון שלי, הבעיה בפרישה כמעט אף פעם איננה חוסר ידע. הבעיה היא זמן. כמה תהליכים מתנהלים בקצב של הגופים, לא בקצב שלכם:

• קרן פנסיה ותיקה: קבלת קצבה יכולה לקחת כ-90 יום מרגע שהבקשה הוגשה במלואה.
• ביטוח מנהלים וקרן חדשה: הטיפול נמשך לרוב יותר מחודש, ובחלק מהחברות צריך קודם סימולציה שלוקחת כחודש בעצמה.
• העברת כספים בין קופות: אם רוצים לאחד או להעביר לפני הפרישה, גם זה יכול לקחת יותר מחודש.
• ביטוח בריאות קבוצתי: ביטוח דרך מקום העבודה עלול להסתיים עם סיום העבודה אם לא דואגים להמשך שלו ביוזמתכם.

כשמחברים את כל השעונים האלה, מבינים למה חצי שנה היא מינימום ושנה היא נוחות. לא כי יש מה לעשות כל יום, אלא כדי שלא תצטרכו להחליט על כסף של ארבעים שנה בשבוע אחד.

הספירה לאחור במבט אחד

לפני שנכנסים לפרטים, הנה המפה כולה. שמרו אותה, הדביקו על המקרר, או צלמו לטלפון:

1. 12 עד 9 חודשים לפני: מיפוי של כל הקופות, הביטוחים והתקציב.
2. 9 עד 6 חודשים לפני: סימולציות, החלטות עקרוניות ובדיקת מועד הפרישה.
3. 6 עד 3 חודשים לפני: שיחות עם מקום העבודה ועם המשפחה, ותיק מסמכים.
4. 3 חודשים לפני ועד היום האחרון: הגשת הבקשות והטפסים.
5. אחרי הפרישה: קיבוע זכויות, בדיקת התלוש הראשון ובקרה.

12 עד 9 חודשים לפני: תמונת מצב מלאה

השלב הראשון הוא לא החלטה. הוא איסוף. אני תמיד אומרת ללקוחות שלי: אי אפשר לתכנן כסף שלא יודעים שקיים.

איפה כל הכסף שלכם?

רוב האנשים שאני פוגשת עבדו אצל כמה מעסיקים, ולכל מעסיק הייתה קופה משלו. כך נוצרות קופות קטנות ושכוחות. כדי למצוא את כולן:

• הר הביטוח: האתר הממשלתי שמרכז את הביטוחים והחיסכון הפנסיוני על שמכם.
• הר הכסף: האתר הממשלתי לאיתור כספים שלא נמצאים בשימוש, כמו קופות לא פעילות.
• דוחות שנתיים: מכל קרן, ביטוח מנהלים וקופת גמל, מהאזור האישי באתר.
• תלושי שכר אחרונים: מהם רואים מה המעסיק מפריש ועל איזה שכר.
• דוח מסלקה פנסיונית: יועץ בעל רישיון יכול להפיק אותו ולקבל תמונה מרוכזת של כל המוצרים.

"שלוש השאלות" של התקציב

במקביל לאיסוף, אני מבקשת לענות על שלוש שאלות פשוטות: כמה כסף צריך לחודש השוטף, כמה צריך בשנים הקרובות לדברים מיוחדים (שיפוץ, עזרה לילדים, טיול), וכמה צריך לטווח הארוך, כולל מצבים של בריאות וסיעוד. התשובות לא צריכות להיות מדויקות עד השקל. הן צריכות להיות כנות.

בשלב הזה גם בודקים מתי בדיוק מגיע גיל הפרישה שלכם. אצל גברים זה 67, ואצל נשים הגיל נקבע לפי תאריך הלידה, בין 62 ל-65. את התאריך המדויק אפשר לבדוק בטבלת גיל הפרישה של ביטוח לאומי.

9 עד 6 חודשים לפני: סימולציות והחלטות עקרוניות

עכשיו, כשיש תמונה, אפשר להתחיל לשאול "מה אם". זה השלב שאני הכי אוהבת, כי פה הכסף מפסיק להיות ערימת דוחות והופך לאפשרויות.

מבקשים סימולציות

מבקשים מכל קרן ומכל חברת ביטוח הערכה של הקצבה הצפויה. שימו לב לשאלות שהסימולציה עונה עליהן: מה הקצבה בכל מסלול, מה קורה לבן או בת הזוג אחריכם, ואם יש תקופת הבטחה. מספר אחד בלי הסבר לא מספיק כדי להחליט.

מחליטים על הכיוון

כאן מתקבלות ההחלטות הגדולות, לפחות ברמה העקרונית:

• קצבה חודשית, סכום חד-פעמי (הון), או שילוב ביניהם.
• מה עושים עם כספי הפיצויים: משיכה, רצף קצבה או רצף פיצויים.
• איזה מסלול קצבה מתאים למצב המשפחתי ולבריאות.
• האם לאחד קופות לפני הפרישה, או למשוך מכל אחת בנפרד.

גם מועד הפרישה הוא החלטה

הרבה אנשים חושבים שמועד הפרישה פשוט "קורה". הוא לא. סיפרתי פעם בניוזלטר על לקוח שדחה את הפרישה בחמישה חודשים בלבד, והחיסכון במס היה משמעותי מאוד. זו תוצאה אישית ולא הבטחה, אבל היא מראה עד כמה התזמון משפיע: על המענקים, על הפריסה, על המס ועל המעבר בין משכורת לקצבה.

ודבר נוסף ששווה לבדוק בשלב הזה: הביטוחים. ביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח סיעודי שהיו דרך העבודה. מה ממשיך, מה נגמר, ומה עולה כסף מעכשיו.

6 עד 3 חודשים לפני: שיחות, ניירת ומקום העבודה

זה השלב שבו התהליך יוצא מהבית. מתחילים לדבר עם מקום העבודה, עם הקרן ועם המשפחה.

שיחה עם מקום העבודה

לפני ההודעה הרשמית, כדאי לשבת עם משאבי אנוש או עם מחלקת השכר ולשאול כמה שאלות: מה מגיע לי בסיום העבודה, איך יחושבו הפיצויים, מה קורה לימי החופשה והמחלה שנצברו, ומתי אקבל את טופס 161. כחשבת שכר לשעבר אני יכולה להגיד לכם: מחלקת שכר שיודעת מראש מכינה טופס מדויק יותר.

את ההודעה המוקדמת נותנים בכתב. לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, עובד בשכר חודשי עם ותק של יותר משנה נותן בדרך כלל הודעה של חודש. מקומות עבודה רבים שמחים לקבל אותה מוקדם יותר, ולפעמים יש הסכם או נוהל פנימי שקובע אחרת, אז שווה לבדוק.

ביטוח הבריאות מהעבודה

אם יש לכם ביטוח בריאות קבוצתי דרך העבודה, זה הזמן לברר בדיוק מה קורה לו ביום שאחרי. בחלק מהמקרים אפשר להמשיך אותו כפוליסה פרטית, אבל רק אם פונים בזמן. ביטוח שנגמר בשקט הוא אחד הפספוסים הכי כואבים שאני רואה, כי בגיל הזה לא תמיד אפשר לחזור אחורה באותם תנאים.

שיחה עם בן או בת הזוג

פרישה היא לא רק אירוע כספי, היא שינוי בשגרה של שני אנשים. אם שניכם עובדים, כל אחת ואחד מגיעים לגיל הפרישה בזמן אחר, ולכל אחד יש קופות משלו. כדאי לתכנן יחד, לפחות בשאלות הגדולות: הכנסה משותפת, מסלול קצבה עם שאירים, ומה עושים עם הזמן.

תיק הפרישה: אילו מסמכים כדאי לרכז מראש?

אחד הדברים שהכי מקצרים את תהליך הפרישה לפנסיה הוא תיק מסמכים מסודר. אני קוראת לזה "תיק הפרישה ב-60 דקות": שעה אחת של סידור שחוסכת שבועות של חיפושים. מה נכנס לתיק:

• צילום תעודת זהות עם ספח, ואישור על פרטי חשבון הבנק.
• הדוחות השנתיים האחרונים מכל קרן, ביטוח מנהלים וקופת גמל.
• תלושי השכר של החודשים האחרונים, וטופס 106 של השנה הקודמת.
• פוליסות הביטוח: חיים, בריאות וסיעוד, כולל אלה שדרך העבודה.
• מכתבי סיום העבודה, וכשיגיע הזמן, גם טופס 161 ועותק של 161א.
• סימולציות הקצבה שקיבלתם, עם תאריך.

כחשבת שכר לשעבר, אני מבטיחה לכם שאין דבר שמחלקת שכר, קרן או פקיד שומה אוהבים יותר מאדם שמגיע עם מסמכים מסודרים. זה לא רק חוסך זמן. זה גם מקטין את הסיכוי לטעות.

3 חודשים לפני ועד היום האחרון: ההגשות

זה החלק שרוב האנשים מכירים בתור "התהליך". בפועל, אם עשיתם את השלבים הקודמים, הוא הכי פשוט, כי כל ההחלטות כבר התקבלו.

1. בקשה לקצבה מהקרן או מחברת הביטוח: מגישים טופס בקשה עם המסמכים הנדרשים, בדרך כלל כמה חודשים לפני המועד המבוקש. בקרן ותיקה עדיף להקדים עוד יותר.
2. טופס 161 מהמעסיק: המעסיק מדווח לרשות המסים על סיום העבודה, על הפיצויים ועל המענקים. בקשו עותק ובדקו אותו לפני שהוא נשלח.
3. טופס 161א: בו אתם בוחרים מה לעשות עם כספי הפיצויים. זו בחירה עם השלכות מס, ולא כדאי למלא אותה על הברך.
4. תביעה לקצבת אזרח ותיק: את קצבת הזקנה צריך לתבוע, היא לא מגיעה מעצמה. כל הפרטים על השלבים נמצאים בדף קצבת אזרח ותיק באתר ביטוח לאומי. תביעה מאוחרת משולמת רטרואקטיבית רק עד 12 חודשים אחורה.
5. פרטי בנק ומסמכים אישיים: ודאו שחשבון הבנק מעודכן בכל הגופים, ושיש לכם צילום תעודת זהות עם ספח.

ועוד טיפ קטן מהניסיון שלי: פתחו תיקייה אחת, פיזית או במחשב, לכל מה שקשור לפרישה. כל מכתב, כל אישור, כל שם של נציג. בעוד חצי שנה תודו לעצמכם.

החודשים הראשונים אחרי הפרישה: לא סוגרים את התיקייה

כאן הרבה פורשים עוצרים, וחבל. הקצבה הראשונה נכנסה, כולם נושמים לרווחה, ומישהו אומר "סגרנו". אבל יש עוד שלושה דברים שחשוב לעשות.

קיבוע זכויות

קיבוע זכויות, בטופס 161ד, הוא הבקשה לרשות המסים לקבוע איך תנצלו את הפטור ממס: על הקצבה, על סכומים הוניים, או בשילוב. זו החלטה עם השלכות לשנים רבות, ויש לה חלון תיקון מוגבל בלבד. לכן לא ממהרים להגיש אותה לפני שמבינים את כל התמונה.

בדיקת התלוש הראשון

תלוש הפנסיה הראשון הוא המקום שבו כל ההחלטות פוגשות את המציאות. בודקים שהמסלול נכון, שהפטור ממס נקלט, ושאין ניכוי מס מיותר. אם משהו לא תקין, החודש הראשון הוא הזמן הכי קל לתקן.

בקרה

גופים גדולים טועים. לא מתוך רוע, אלא כי יש מיליוני תיקים. אני ממליצה לעבור על הכול שוב אחרי שלושה עד שישה חודשים: ביטוח לאומי, הקרן, רשות המסים. אם תרצו לראות דוגמאות למה שעלול להשתבש בדרך, ריכזתי אותן במאמר על טעויות שעושים בפנסיה ובביטוחים הפנסיוניים.

מה לא נכנס לשום טופס: הצד הרגשי של הפרישה

יש חלק בתהליך הפרישה לפנסיה שאף קרן לא שולחת עליו סימולציה. מה עושים ביום ראשון בבוקר, כשאין לאן לנסוע? איך נראה בית שבו שני בני זוג נמצאים יחד כל היום? מה קורה לזהות שבנינו סביב העבודה?

אני לא פסיכולוגית, ואני לא מתיימרת להיות. אבל אחרי שנים של שיחות עם פורשים ופורשות, אני יודעת שמי שחושב על השאלות האלה מראש, מגיע ליום הראשון רגוע יותר. ולפעמים גם מקבל החלטות כספיות אחרות: לעבוד במשרה חלקית, להתנדב, ללמוד משהו חדש. גם אלה חלק מהתכנון, ושווה להכניס אותם לשיחה כבר בשלב של חצי שנה לפני.

מה עושים אם נשארו רק שלושה חודשים?

קורה. לא כולם מתכננים שנה מראש, ולפעמים הפרישה מגיעה מהר מהצפוי: הצעה לפרישה מוקדמת, שינוי במקום העבודה, מצב בריאותי. במקרה כזה, תהליך פרישה לפנסיה לא מתבטל, הוא רק מתקצר. סדר העדיפויות שלי:

• קודם כל הקרן: מגישים בקשה לקצבה מיד, במיוחד אם יש קרן ותיקה.
• ביטוח הבריאות: מבררים מיד מה קורה לביטוח הקבוצתי, כדי לא לאבד אותו.
• טופס 161: מבקשים מהמעסיק עותק לבדיקה לפני שהוא נשלח.
• ביטוח לאומי: מגישים תביעה בזמן.
• קיבוע זכויות: את זה דווקא אפשר ולפעמים כדאי לעשות אחרי, בנחת.

הדבר היחיד שאני מבקשת לא לעשות בלחץ הוא החלטה בלתי הפיכה. משיכה של כספים, בחירת מסלול קצבה, קיבוע זכויות. אם אין זמן לבדוק, עדיף לשאול מישהו שמבין לפני שחותמים.

שאלות שאני שומעת על תהליך הפרישה

"אני בן 64 ועוד לא החלטתי אם לפרוש ב-67. כבר צריך להתחיל?"

כן, אבל בקטן. שלב המיפוי לא מחייב אתכם לשום החלטה. הוא רק נותן לכם לדעת מה יש. כשתגיע ההחלטה, תקבלו אותה עם נתונים ולא עם ניחושים. ואם תחליטו להמשיך לעבוד, גם זה תכנון.

"יש לי קרן ותיקה ושתי קופות קטנות. זה מסבך?"

זה לא מסבך, אבל זה מאריך. קרן ותיקה היא בדיוק המצב שבו אני ממליצה להתחיל חצי שנה לפחות לפני. הקופות הקטנות צריכות החלטה: לאחד, למשוך או להשאיר. כל אפשרות משפיעה על המס ועל הקצבה בצורה אחרת.

"אנחנו זוג, וכל אחד פורש בשנה אחרת. עושים תהליך אחד או שניים?"

שניים, שמתואמים ביניהם. לכל אחד יש קופות, טפסים ותאריכים משלו. אבל ההחלטות הגדולות, כמו מסלול קצבה עם שאירים, תקציב משותף ומה עושים עם הבית, כדאי לקבל יחד. אני מציעה לשבת פעם אחת עם שתי הספירות לאחור על אותו שולחן.

"אני ממשיכה לעבוד אחרי גיל הפרישה. התהליך עדיין רלוונטי?"

מאוד. גם מי שממשיכה לעבוד יכולה להיות זכאית לקצבת אזרח ותיק, בכפוף למבחן הכנסות, ומגיל 70 הקצבה משולמת בלי קשר להכנסות. יש גם החלטות על הקופות ועל המס שכדאי לבדוק כבר עכשיו. "זה לא נוגע לי כי אני עדיין עובדת" הוא אחד המשפטים שהכי הרבה עולים כסף.

"אפשר לעשות את כל התהליך לבד?"

אפשר, ויש אנשים שעושים את זה מצוין. הכלים הממשלתיים פתוחים לכולם, והמדריך שלי נכתב בדיוק בשביל זה. מה שאני רואה הוא שהטעויות היקרות קורות כמעט תמיד באותן נקודות: קיבוע הזכויות, בחירת המסלול ומשיכת כספים. אם יש מקום אחד שבו כדאי לקבל חוות דעת, זה שם.

לפני שמתחילים את הספירה: מידע כללי וליווי אישי

חשוב לי להגיד: כל מה שכתוב כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ פנסיוני או ייעוץ מס אישי. לכל אחת ואחד יש קופות, מסלולים, הכנסות ומצב משפחתי משלהם, וההחלטה הנכונה תלויה בפרטים. לפני כל החלטה בלתי הפיכה, כדאי לבדוק את המקרה הספציפי שלכם.

אם בא לכם שמישהו יעבור על התהליך הזה איתכם, מההתחלה ועד הסוף, זה בדיוק מה שאני עושה בייעוץ פרישה לפנסיה עם לוח זמנים אישי. אנחנו מתחילים בפגישת היכרות בלי התחייבות, אני אוספת ומנתחת את כל הנתונים, מציגה שתיים או שלוש חלופות עם המלצה מנומקת, ומלווה אתכם מול כל הגופים עד שהכסף מגיע בפועל. אני לא מוכרת ביטוח ולא מקבלת עמלות, ולכן ההמלצה שלי תלויה רק במה שטוב לכם.

מוצרים, כלים ומשאבים

כמה כלים שיעזרו לכם להתחיל את הספירה לאחור כבר השבוע:

• "המדריך לפורש החכם": המדריך החינמי שלי לפורשים ולפורשות, שמונה פרקים קצרים, מ"מתי להתחיל" ועד בקרה אחרי הפרישה.
• מדריך הרחבה באתר: המדריך המקיף לפרישה לגמלאות ועזיבת מקום עבודה, למי שרוצה לקרוא עוד על היום שבו עוזבים את העבודה.
• הר הביטוח והר הכסף: שני האתרים הממשלתיים לאיתור ביטוחים, חיסכון פנסיוני וכספים שנשכחו.
• האזור האישי בכל קרן וחברת ביטוח: לדוחות השנתיים, לסימולציות ולטפסי הבקשה.
• האזור האישי בביטוח לאומי: להגשת התביעה ולמעקב אחריה.
• תיקייה אחת ומחברת שיחות: תאריך, שם הנציג או הנציגה ומה נאמר. נשמע פשוט, וזה בדיוק העניין.
• לוח שנה על המקרר: סמנו עליו את ארבעת השלבים של הספירה לאחור. מה שרואים כל בוקר, לא שוכחים.