גם במציאות מורכבת, מותר ואפילו רצוי לחלום
זכרונות יפים = חלומות מלאי תקווה הפעם אני רוצה לכתוב לכם מצד אחר של המציאות: זה שנאחז בזכרונות חיוביים, ברגעים טובים במהלך היומיום ומייצר חלומות אופטימיים לעתיד.כשבכל יום אנחנו שומעים חדשות קשות יותר
זכרונות יפים = חלומות מלאי תקווה הפעם אני רוצה לכתוב לכם מצד אחר של המציאות: זה שנאחז בזכרונות חיוביים, ברגעים טובים במהלך היומיום ומייצר חלומות אופטימיים לעתיד.כשבכל יום אנחנו שומעים חדשות קשות יותר
קשה לאחל "שנה טובה". אני נדהמת מהמחשבה על ערב ראש השנה הקודם: חגיגי, נעים, מלא בצחוק ושמחה עם כל אהובינו מסביב לשולחן. קצת לאחריו, המציאות שלנו השתנתה ללא הכר. מה שהכי מכווץ לי
לא קונים בננות ירוקות השנה האחרונה הייתה אחת השנים המטלטלות, אם לא המטלטלת ביותר בחיי. אני מאמינה שגם אתם שותפים לתחושה הזו. המראות שראינו, הקולות ששמענו, המבזקים שקראנו – כולם מכניסים אותנו לתחושה
כמה חשובים האנשים שלצדנו… לכל אחד ואחת מאיתנו יש את האנשים שמלווים אותם לאורך כל הדרך: חבר או חברה ותיקים שהכרנו בצבא או באוניברסיטה, בן דוד או קולגה (לפעמים גם בוס!) שתמיד שם
תוכן העניינים מבוא בעבר כתבתי על פרישה לגמלאות אך הפעם הכנתי עבורכם מדריך מקיף ומפורט על פרישה לגמלאות ועזיבת מקום עבודה. מה הם השלבים בהליך כל כך מהותי בחיי כל עובד. תהליך זה
ימים רותחים! ובמזגן.. כמה נעים. יש כמה חודשים בשנה שבמהלכם קשה לנשום בחוץ. יש לי פיתרון נהדר בשבילכם, לפעילות ביתית באקלים נוח ויותר מזה: היא פעילות שמזמן רציתם לעשות ועדיין "לא יצא לכם".
החופש שאתם צריכים לדאוג לו באמת נמצא הרחק בעתיד גם אני מוצאת את עצמי מתכננת עכשיו מקסימום חודש קדימה – וגם זה בעירבון מוגבל. כנ"ל לגבי החופשות שלי. אבל אם אני מסתכלת על חופש כמושג
כמה זמן אפשר להחזיק בתוך תחושה אפוקליפטית? בני אדם יכולים להסתגל (כמעט) להכל, אבל מה קורה כשבנוסף לאפוקליפסה שכבר "התרגלנו" אליה, נוספות עוד ועוד?כאילו שגלי החרדה הקיומית השוטפים אותנו מתחילת המלחמה לא
היי! כאן איריס פדר וזהו ניוזלטר אביבי במיוחד: אפריל/מאי 2024 לרגל חג הפסח (ובמיוחד השנה), אני רוצה לדבר איתכם על המשמעות של להיות יחד – לדאוג זה לזו, להגביר עירנות לטובת בן
• ניוזלטר למנויים • פברואר-מרץ 2024 ארבעה וחצי חודשים אל תוך הלחימה, אני רואה סביבי שאנשים מתחילים להתעורר שוב אל המציאות: מילוי החובות שלהם וניצול את הזכויות שלהם. בזמני חירום, נראה לנו מובן